053-9442262
זהו מספר מקשר
 
 
 
 
 
כתבו עלינו

כתבו על מסעדת הנמל 24 בנמל חיפה

 
הנמל 24
 
 
 
 
פרובאנס בצלחת: מתכונים חגיגיים וקלאסיים
ynet, 06/09/2015
מפרץ עדן: ביקור במסעדת נמל 24
יעל פז -מלמד | nrg מעריב, 06/09/2015

מה עושים כשהזנחה של פנינים ארכיטקטוניות גורמת לכם לבכות? אוכלים ושותים כאילו אין מחר. יעל פז-מלמד טיילה בשבילי חיפה וסיימה את הערב בנמל, במסעדה מוצלחת במיוחד

הרמן שטרוק היה אחד מאמני התחריט וההדפס הגדולים של תחילת המאה הקודמת. שטרוק עלה ארצה מברלין ב-1922, התיישב בחיפה והפקיד בידיו של האדריכל הברלינאי הנודע אלכסנדר ברוולד את בניית ביתו בעיר, שהייתה אז בראשית דרכה. 87 שנה אחרי, אי שם בשכונת הדר בתוך ים של זוהמה והזנחה, אנחנו מגלים את הבית המיוחד הזה. ניכר שהמבנה היה פעם פנינה ארכיטקטונית, ובא לבכות.

על הבית שמענו לראשונה מחברה שנעוריה עברו עליה בחיפה, וכבר שנים רבות לא חזרה אל נופי חייה הקודמים שהתנהלו סביב רחוב גאולה, אחד הרחובות המרכזיים של שכונת הדר. אנחנו מגיעים לשם נפעמים ומבושמים מנופיה המקסימים של העיר הזו, כפי שהם משתקפים משכונת כרמליה שבכרמל - שעליה ועל בית המלון המקסים שבה סיפרנו לכם בשבוע שעבר.

אחרי חמש דקות של שוטטות ברור לנו שיש שתי ערים שנקראות חיפה: אזור הכרמל, וכל השאר. שעה וחצי של הליכה בכל השאר מגלה עיר שנדמה שאיש אינו מנהל אותה, לא אכפת לו איך היא נראית, וכך גם לתושבים הרבים החיים בה. במהלך הסיור ראינו רחובות מטונפים ובתים מטים ליפול שחזותם לא שופצה עשרות שנים. חצרות הבתים נראות כאילו אתמול נפל עליהן טיל, ומה שהיו פעם מרפסות, נסגרו בצורה פיראטית, דבר שמכער את הסביבה אפילו יותר.

יש בחיפה, כך התברר לי, מדרגות שיורדות דרך כל ההר עד לנמל. הן היו יכולות להיות מוקד של עלייה לרגל אילו מישהו בעירייה היה מחליט להשקיע בהן כסף ואכפתיות. לצד המדרגות ישנם מפרצים קטנים שמיועדים לגינון אבל בעצם משמשים כפח אשפה ענקי - לפחות בקטע שבו טיילנו. "תנו לרון חולדאי את המדרגות האלה לשנה ותראו מה הוא היה עושה בהן", אמרנו זה לזה, מזועזעים ממה שרואות עינינו. "תנו לו את כל האזור לתקופה של קדנציה ותקבלו בונבוניירה", הוסיף מישהו - וכמה שצדק.

אלא שאפילו המסע בעקבות ילדותה של חברתנו לא הצליח לקלקל לנו את חווית הביקור בן 24 השעות בחיפה, שאחד מהשיאים שלו היה ארוחת ערב מפתיעה באיכותה ובטעמיה יוצאי הדופן במסעדת "הנמל ."24 ראוי לומר שבניגוד לסביבה, אזור הנמל של חיפה עבר שיפוץ ושדרוג ונעשה יפהפה - מדרחוב מואר, מפרצי דשא, בתי קפה ומסעדות. בקיצור, יופי של מתחם - ובלבו שוכנת המסעדה. מכיוון שהיינו חבורה גדולה קיבלנו את החדר הפרטי, מה שהוסיף לערב שגם ככה היה מהנה במיוחד.

את ההמלצה על "הנמל "24 קיבלנו מכמה חיפאים שאיתם התייעצנו. אף שהיה ערב די קריר, עדיין הספקנו לתפוס את תפריט הקיץ שמציע מנה ראשונה, עיקרית ואחרונה תמורת 129 שקל - נראה כמו דיל משתלם. אבל רק כשהגיעו המנות הבנו עד כמה משתלם.

אל השולחן הגיע לחם ג'בטה שזה עתה יצא מהתנור, מלווה בחמאה ובמבחר רטבים טעימים. אחר כך הגיעו שלל מנות ראשונות שהבהירו שפנינו להצלחה גדולה. היו שם מולים בקארי על ניוקי עגבניות מיובשות, פטה כבד עוף על בריוש עם ריבת סלרי, סשימי מוסר עם פלפלים קלויים וקציפת חציל, מרק יוגורט ואגסים עם צזיקי לבנה, ומלפפון וירקות קלויים בגריל עם לימון כבוש ולבנה תוצרת בית.

הצלחות עברו מיד ליד וכל אחד טען שהמנה שלו היא הטעימה ביותר. ובאמת, כל המנות היו מצוינות. למנה עיקרית הזמנו רצועות פרגית ברוטב של רוזמרין ושמנת, נתחי פילה עם פירה אפונה וניוקי אדום,

פילה בורי עם ריזוטו פרמזן, פסטה פפארדלה עם קלמארי ושרימפס ברוטב שום ופטרוזיליה ורביולי במילוי ארטישוק וכמהין - הפתעה גדולה. לכל זה הוספנו שלושה בקבוקי יין מ-2005 של יקב יראון, האהוב עלינו במיוחד, ובכל פעם מצאנו עוד ועוד סיבות להרים כוס לחיי החיים הטובים - החברות והבריחות הקטנות מהשגרה הגדולה.

גם המנות האחרונות לא ביישו את קודמותיהן והיו יצירתיות, טעימות ואסתטיות להפליא. היו שם פאי לימון עם סורבה פסיפלורה, מוס שוקולד בשלושה צבעים, פנקוטה בטעם חלווה, טופי ורוזמרין וקרם מסקרפונה עם סורבה ליים ופירות טריים - הכל ראוי להלל ולשבח, וכך גם השירות שהיה אדיב ויעיל בצורה יוצאת דופן.

בסופו של דבר, עם כל התוספות והיין, הגיע החשבון ל-190 שקל לאדם כולל הטיפ - סכום ששווה מאוד לשלם על ארוחה כל כך מוצלחת. אז זהו, חברים, יש איפה לאכול בחיפה, וזאת בהחלט בשורה משמחת.

"הנמל 24 " רחוב הנמל ,24 חיפה. טלפון:04-8628899 

התנתקות מלאה
אריאלה אפללו | פנאי פלוס, 06/09/2015

יש מקומות שמנתקים אותך מהזמן ומהסביבה כמו הנמל 24, שמיקומה בליבו התעשייתי האפור של נמל חיפה לא מעורר יותר מידי ציפיות עד שמגיעה ההפתעה, וכאילו עברתם מדינה (נגיד, איטליה). החלל עוצב כפיאצה איטלקית עם מרצפות אבן, החלונות והדלתות הכפריים יובאו היישר מטירות עתיקות  בטוסקנה ומרפסת קטנה מובילה אל חדרי אירוח חמימים ואינטימיים. על תפריט הגורמה, המתבשל במטבח הפתוח, אחראים השף רן ראש וגיא אביטל, שמגישים מנות בניחוח צרפתי ואיטלקי ים תיכוני. בראשונות פטריות חורש בציפוי פרמזן ופיסטוקים (40 שקל) ופרוסות סינטה עטופים בפלפלת אדומה מתפרסים על מלון ודומדמניות (44 שקל). בעיקריות (59-108 שקל) דגמנו קלמארי מהפלנצ'ה עם רביולי ארטישוק ירושלמי וזעפרן, נפלא, ופילה בורי על ריזוטו חצילים. קינחנו במוס ערמונים בטוויל ברנדי ואגוזי לוז (36 שקל), וכל מילה מיותרת. את מנות החורף שהושקו בימים אלה – קיפוד ים עם מולים, שרימפס, שמנת וזעפרן (60 שקל), מח עצם פוי עם עגבניות וקונפי שום (28 שקל) ואוסובוקו טלה וניוקי כמהין (95 שקל) – שמרנו לסיבוב הבא. מתי הוא בא?

ארוחה ירוקה
אמיר קמינר | ידיעות אחרונות, 06/09/2015

ט"ו בשבט הוא בדיוק העיתוי ההולם לפעול למען שיקום היערות הצפון והכרמל שנפגעו במהלך מלחמת לבנון השניייה. לכבוד חג האילנות, החליטו המסעדות "דיאנה" הוותיקה והאהובה מנצרת ו"הנמל 24" הטרייה המדוברת שצצה לפני חצי שנה בחיפה (הפתיחה נדחתה בעקבות המלחמה) לחבור ולהפגין אחוות דו קיום ולפעול לטובת היערות השרופים.
התוצאה: שני אירועים קולינאריים משותפים שיתקיימו בקרוב ושהכנסותיהם קודש למען יערות הכרמל – שם יישתלו מאות על שם "דיאנה" ו"הנמל 24".
"תהינו מה כדאי לעשות לקראת ט"ו בשבט, ועלה הרעיון לפעול לטובת יערות הכרמל והחי בר", משחזר רן ראש מ"הנמל 24". "העדפנו לעשות שיתוף פעולה עם שפים מהצפון, כי כל הזמן שומעים מה קורה אצל השפים בתל אביב. אבל גם לצפון יש הרבה מה להציע בתחום. בעיקר רצינו לשלב את המטבח הצרפתי עם הערבי, ואמרנו שאם אנחנו כבר עושים שיתוף פעולה, עדיף שזה יהיה עם מישהו שעושה את זה מכל הלב ובחרנו לכן בדוחות ספאדי מ'דיאנה'".
דוחול, שמסעדתו ניצלה ממטח קטיושות שנפל מטרים ספורים מהמוסד שלו, הרים את הכפפה ונעתר לרעיון של מפגש הפסגה למפגן הדו קיום. "מאחר ששמעתי דברים טובים על 'הנמל 24' אמרתי: 'למה לא'", מעיד דוחול. "השילוב של צרפת עם המזרח התיכון הדליק אותי. אני טוען שהאוכל הערבי לא פחות גורמה מהאוכל הצרפתי והאיטלקי".
דוחול קפץ לחיפה לפגישת היכרות, "וציד נוצרה כימיה. בין אנשים המתעסקים באוגל יש תמיד חיבור ושפה משותפת", מדווח דוחול שנחשף לראשונה למטבח של ראש. "הוא עושה אוכל מדהים ואני צריך לבוא לעשות אצלו קורס בהכנת רטבים".
גם ראש מרעיף מחמאות: "זה כיף וחוויה לעבוד עם דוחול. למדתי ממנו בישול ביוגורט אותו אני לא מכיר ונראה לי שאני הולך לאמץ אותו. גיליתי בזכותו את השימוש בתבלינים כמו בהרט ופלפל שחור. מצרפת אני מורגל לעבוד עם פלפל לבן עדין, ודוחול לימד אותי טעמים יותר עוקצים".
בהמשך הם הרכיבו יחד את התפריט: אחרי נשנושי הפתיחה, יוגשו 6 מנות, כולן נהדרות. הארוחה כוללת מנות שכל אחד מהשפים רקח בעצמו. ראש חובב הדגים ופירות הים הלך על פילה בס הים משובח המשתכשך על מחית ערמונים מענגת ולצידו פלאן ארטישוק ירושלמי. דוחול אשף הבשר מציע מצידו קלאסיקה מפורסמת ונשגבת המזוהה איתו: אוכף מהטלה שמושרה ביוגורט במשך יממה ואז שמים אותו על הגריל והוא מוגש עם קבב על מקל קינמון וחיטה ירוקה.
ויש גם מנות שנולדו תוך כדי דיאלוג במהלך העבודה המשותפת במטבח. "כל אחד מאיתנו בא עם מנות מובנות מהמטבח שלו", מספר ראש, "ואז התחלנו להוריד אלמנט מהמנה ו'צבענו' אותה באלמנט מהמטבח השני". כך נברא רביולי סרטנים מרגש הממולא בגבינת סנט מור ורובץ ברוטב מדבלה אדום עוקצני. "זהו רוטב מעגבניות חתוכות עם טיפה חריף ותבלינים שהעובדים לוקחים איתם לעבודה", מגלה דוחול. "הוא קצת דומה לשקשוקה. החלטתי שהרוטב הזה מתאים לרביולי ולסרטנים, והתוצאה של החיבור הזה: מטבח עדכני ועכשווי".
חיבור נוסף מוצלח של מזרח ומערב – קובנייה טלה חושנית ועזת טעם המוגשת על טארט שום.
בקינוחים יש הפרדת כוחות: ראש מציע חגיגת שוקולד קסומה של גנאש שוקולד ולרונה עם תותים בריחן וחומץ בלסמי מתוק, בעוד דוחול משגר מנה שכולה ט"ו בשבט: מלבי ורדים ושקדים על מצע לדר משמש.
הארוחה שתעלה 250 שקל תלווה ביינות מובחרים של יקב צ'ילג (קברנה סוביניון ומרלו) – אורנה צ'ילג פעילת שלום ודו קיום ותיקה (שקטיושות נפלו סמוך מאוד לכרמים שלה) תרמה מיקב הבוטיק המוערך שלה 48 בקבוקים שילוו את הבליסה. "דוחול ורן עשו כבוד גדול ליין שלי", היא מסכמת.
האירוע הראשון יתחולל מחרתיים , יום רביעי, ה-31.1.07 ב"הנמל 24" בחיפה, ושבוע לאחר מכן יחברו השפים לארוחה ב"דיאנה"בנצרת.

קונצרט חיפאי של טעמים
אורית שחם-וואלך | אתר "אכול ושאטו", 06/09/2015

כבר בכניסה למסעדת הנמל 24 בחיפה, ניתן לראות שהמסעדה אינה שייכת לנוף החיפאי. "הנמל 24", החדשה ממוקמת ברחוב הנמל, מתחם הבילוי ההולך ומתפתח בעיר התחתית של חיפה, בעיקר בשעות הלילה.מבחוץ, אף אחד לא יכול לשער את אשר מתרחש בחלל המסעדה, הכניסה סולידית ולא מתיימרת, אבל את ההפתעה הגדולה שמרו בעלי המסעדה לסועדים שנכנסים לחלל המרכזי.

"את החלל עיצב האדריכל נתן פייביש, עבורו, על מנת שיוכל להציג ללקוחותיו את עבודתו", סיפר לנו גיא אביטל הבעלים, "החלל עמד ריק כשנה וחצי, ואז פנה האדריכל לגיא שסגר בדיוק מסעדה מצליחה אחרת בחיפה, והציע לו לפתוח את "הנמל 24", מאותו רגע זו כבר היסטוריה. פייבש ייבא את כל הפריטים ישירות מטוסקנה. החל מרצפות של רפתות, דרך ברזים מטירות עתיקות, ועד לחלונות מבתים ישנים. כל אלו יוצרים אווירה חמימה, אינטימית ואותנטית.גם החללים השונים שמהם בנויה המסעדה, יוצרים אווירה מיוחדת עבור כל סועד. הפיאצה המרכזית, החדר הזוגי, לאונג' הסיגרים, מרתף היינות וחדר הישיבות, כל אחד יוכל למצוא שם את מקומו בהתאם לאירוע ולסועדים שהוא בא איתם.
האירוח במסעדה היתה חוויה כוללת קולינריות ואווירתית. נעים לסעוד במקום שבו הבעלים חשבו על כל פרט ופרט כדי שהסועד ירגיש ממש כמו מלך. המנות מעוצבות להפליא וכל אחת ואחת מהן היא ממש קומפוזיציה של טעמים, יצירה שלא תבייש אף מסעדה נחשבת בטוסקנה. השף, רן ראש, בוגר בית הספר של Paul Boucuse, מחזיק בכל משמרת לפחות 7 טבחים תחתיו שכל אחד מהם מתמחה בתחומו, ואכן בניצוחו, הסועד מקבל קונצרט של טעמים שכל אחד מהם מעניין יותר מהשני.
למנות ראשונות אכלנו אלתית בכבישת מלח ים עם שום וקציפת חזרת, פלפלים חרוכים בכבישה איטלקית וגבינת סנט מור אפויה שהיו טעימים במיוחד ועזרו לנו להיזכר במקומות בהם ביקרנו, משאוושה חומוס פול בליים ושמן זית, שרימפס ופסטו כוסברה, מנה מעניינית במיוחד וסינטה בקראסט פלפלת אדומה, מלון ודומדמניות מיובשות.
יש לציין שהבעלים גיא אביטל בנחמדותו הטבעית ובכישורי האירוח האמתיים שלו, מוסיף צבע רב להנאה מהמקום.
למנה עיקרית הגישו לנו עוף צעיר במילוי מח עצם ופטריות פורצ'יני, עוגת תפוחי אדמה ובטטה במולסה וציר בקר, וכן קלמארי מהפלנצ'ה עם רביולי ארטישוק ירושלמי וזעפרן, על ריבת פלפל ועגבנייה, מנה מומלצת וטעימה להפליא, השילוב של הרוטב המתקתק של הרביולי עם הארטישוק הירושלמי יוצר טעם מעניין מאוד.
למרות השמות המסובכים של המנות המלצריות הפגינו בקיאות גדולה ושליטה מלאה בתפריט ובמרכיבי המנות, ניכר שהשקיעו עבודה גם בזה.
למנה אחרונה, הוגשו לנו ברב פאר והדר בהצגה מושלמת לשולחן הכללה מבער ומצקת לחימום הקרמל, מוס שוקולד בשלושה צבעים, רכז הדרים וגרנד מרנייה שעשוי בצורת רול, ופרפה קרמל על סבלה שקדים, בננה ברולה ורוטב טופי חם, שלמרות שכבר היה קושי במקום בבטן, לא יכולנו שלא לסיים...
המחירים לא זולים: אנטי פסטי בין 26-28 שקל, ראשונות 32-54 שקל, עיקריות 63-108 שקל ואחרונות 28-36 שקל. בימים שני עד שישי בין השעות 12-17 מציעה המסעדה ארוחות עסקיות במחירים של 55 עד 101 שקל לאדם.
כולי תקווה שהסנונית הראשונה בחיפה שמבשרת על החלמתו של הצפון, תפרח, ותביא גם אנשים מהמרכז והמצפון הרחוק לחוות את החוויה שמספקת מסעדת "הנמל 24", בחיפה. מומלץ בחום.

100 המסעדות הטובות בישראל
מערכת על השולחן | על שולחן, 06/09/2015

העיצוב פה הוא חלק גדול מהחוויה: בית טוסקני אותנטי ויפהפה עם חדרי הסבה פרטיים, חדרי גבינות ונקניקים, ואפילו מעין פיאצה איטלקית במבואה. נכנסים וחושבים שנפלנו על תפאורה של סרט. האוכל של השף הכשרוני רן ראש הוא תערובת מלהיבה של המטבח הישראלי החדש, עם שעשועים איטלקיים וצרפתיים. נסו, למשל, את המשאוושה שרימפס. התוצאה הכללית היא חגיגה משעשעת לעין ולחיך. בינתיים המחיר תמורת התענוג יותר מסביר. ההבטחה החדשה של עולם המסעדות בעיר.

כאן ממיסים בחורות
נגה משל | אתר "וואלה", 06/09/2015

בנמל חיפה ליד אניות המשא הגדולות נפתחה מסעדת "הנמל 24" המעודנת. הריהוט מטוסקנה, השף השתפשף בפריז ובשלב הקינוחים מקבלים שואו. קדימה, לשלוף את הטבעת.
באיזשהו שלב כשהתחלנו להתבלבל בין הסמטאות החד-סטריות והנטושות של נמל חיפה כבר כמעט התייאשנו. זה נראה בלתי סביר לחלוטין שבלב העזובה הזו מתחבאות מנות גורמה. מקסימום איזה בר- סליזי, או כוך הימורים אבל מסעדה מהוגנת? בסוף מצאנו. המאבטח בכניסה נראה תלוש לחלוטין על רקע הבניינים המוזנחים והחשיכה, אבל כשהוא פתח את דלת הכניסה שטף אותנו אור רך והתחלנו לטפס בגרם מדרגות שסופו לא נראה. גם המדרגות, מרופדות בשטיח יוטה גס, לא רמזו על עולם ההפתעות שבקצה. בסוף נחתנו בחו"ל, הישר לתוך כיכר קסומה ורומנטית של כפר איטלקי או אולי צרפתי. יש כאן באר, ריצוף רחוב, חלונות מסורגים עם אדניות פורחות, זגוגיות מעוטרות ודלתות שכאילו מובילות לבתי הכפר, אבל כל אחת מהן היא מעבר לחלל אווירתי אחר של המסעדה. פה חדר רומנטי לזוג עם אח, פה חלל פרטי ל-6 איש ושם לאונג' עם ספות לסיגר של אחרי. כל פריטי הריהוט והנוי יובאו במיוחד מטוסקנה על ידי האדריכל נתן פייביש שהפך את ההאנגר הזה לפנינה.
הכיכר הזו, אם תרצו פיאצה, היא החלל המרכזי של מסעדת "הנמל 24", שפתיחתה נדחתה בגלל הקטיושות ועכשיו היא מנסה לעלות על המסלול יחד עם העיר חיפה כולה. על הפתיחה אחראים גיא אביטל והשף רן ראש (בוגר בית הספר Paul Boucuse בצרפת, מסעדות בליון ובפריז ו'רסיטל' החיפאית), שללא ספק פתחו פה משהו ייחודי. מסעדה מושקעת ורומנטית שכזו יכולה בקלות להיפתח בלב תל אביב ובחיפה בוודאי אין לה מתחרות רבות.
אבל לא לעשות סיבוב בכפר הגענו אלא כדי לאכול. למרות העיצוב האוכל ממש לא כפרי והתפריט נהנה מהשפעות איטלקיות וים תיכוניות עם טכניקה ואסתטיות צרפתית. על שולחנות העץ מפיות בד לבנות ואנחנו כבר טובלים לחם רך ב-3 מטבלים הנתונים בכלי הגשה לבן ונעים (11 ₪). המרקם החלק והקרמי של מטבל הפלפלים הלימוני מנצח.
עוד בתפריט האנטי-פסטי: מגדל צבעוני של 3 פלפלים חרוכים עם גבינת סנט מור אפויה (26 ₪) ומנה אסתטית במיוחד של סלמון כבוש, שיני שום על מצע עלה קישוא קלוי ומאורך. בצד קציפת חזרת קרמית וטעימה ולא חריפה (28 ₪). ניכר שראש, השף, מעריך עדינות של טעמים ולא מנסה לתקוף בתיבול עודף או להעמיס כמויות. מהראשונות טעמנו גם שרימפס שסודרו כמו חיילים ממושמעים על גבעת משאוושה חומוס-פול (48 ₪). את השילוב יוצא הדופן אכלנו בביס אחד בלי להפריד כוחות והדעות עליו נחלקו. הנתח הצר והארוך של סינטה בפלפלת ולצדו כדורוני מלון (44 ₪) היה טעים, אבל נמנה על אותן המנות הראשונות שלא הרגשת שבכלל אכלת. מרק האספרגוס (36 ש"ח) הותיר רושם עז יותר.
הביקור בשירותים הפגיש אותי עם המטבח הפעלתן שמולם. הוא מואר בפלורוסנט מסנוור ועומד בניגוד חריף למסעדה החמימה ולחדר השירותים המרווח המצויד בברזים עתיקים ומגבות רכות.
במנות העיקריות הדיוק של השף קצת הלך לאיבוד. קלאמרי על הפלנצ'ה (69 ש"ח), שנראו כמו ניוקי עם דוגמת רשת חיננית וקושטו ב"פסלי" בזיליקום, הונחו על רביולי בטטה ענקיים ולבטח היו יכולים להיות מוצלחים פי כמה אם היו עשויים כולם בדרגה המתבקשת. לצערנו חלקם היה בול וחלקם נפלו בפח הגומי. גם מילוי הבטטה היה מעט תפל. מנת העוף במילוי מח עצם (68 ש"ח) זכתה להמלחת יתר, אבל את עוגת תפוחי האדמה והבטטה שליד הייתי מוכנה לאכול כל יום.
בגזרת הקינוחים נהנים לעשות רושם עם ברנר שהמלצר מגיע עמו לשולחן ומבעיר בעזרתו את הגראנד מרנייה, שנשפך על גליל מוס שוקולד מרושת ואסתטי (34 ₪). אם תזמינו את הפרפה קרמל על פאי שקדים ובננה ברולה (32 ₪), מנה מעניינת יותר מהמוס הגימיקי אך הסטנדרטי, הוא ישמש לשריפת הסוכר שעל הבננות.
זה נכון שב"נמל 24" יש מנות שדורשות שישתפשפו עליהם במטבח עוד כמה פעמים, אבל ההגשה הסופר-אסתטית מעוררת התפעלות, ויחד עם העיצוב הייחודי של המקום יש לי הרגשה שהרבה חיפאיות יקבלו שם בקרוב הצעת נישואין רומנטית. מה שבטוח זה יותר זול מאשר לנסוע ולעשות את זה בטוסקנה.

מאחורי דלת הברזל הישנה
דניאל רוגוב | הארץ, 06/09/2015

מסעדת "הנמל 24" שנפתחה לאחרונה בחיפה ממוקמת בנמל, לא הרחק מפסי הרכבת. הרחוב שבו היא נמצאת כה מוזנח ומכוער, שבהגיעי אליו תהיתי אם אמנם המאמץ לבקר במסעדה היה כדאי. הספק גבר כשעברתי את דלת הברזל הישנה, מסוג הדלתות שמובילות בדרך כלל למחסנים נטושים. ואולם מכאן ואילך המצב השתפר.

ההפתעה הראשונה שנכונה לי היתה בדמות מבוא כניסה צר שנוסף לו גוון אלגנטי בזכות קירות בצבע בז' חיוור, כמה כלים דקורטיוויים עתיקים שנבחרו בקפידה וגרם מדרגות מצופה בשטיח. כל פסיעה העלתה את רף הציפיות שלי. ניצבתי לרגע במרום המדרגות, סופג לקרבי את המראה היפה שנגלה לעיני. כאן, במחסן הישן אך המשוחזר לעילא, שררה אווירה כה מפתה שהיה עלי להשתהות כדי לספוג אותה.

האדריכל נתן פייביש חילק את מה שהיה פעם חלל מוזנח לאזורי אכילה גדולים וקטנים, באחדים מהם לא יותר משולחן אחד, באחרים שמונה שולחנות. כל אזור מחופה בתקרה מסוג אחר: אחדות מקושתות ואחרות נוטות מטה, אחדות בנויות מלבנים ואחרות מצופות באריחים, ויש גם תקרות עם קורות עץ. בחדרים עצמם יש נוכחות בולטת לעץ, שמנוגד לקירות הבהירים, והם מקושטים במגוון כלים עתיקים ובפרחים רעננים. האווירה כאן מזכירה במקצת את הקומות העליונות במסעדת "לה פרוקופ" בפאריס, שהיא המסעדה העתיקה ביותר בעולם שעדיין פתוחה.

היינו שלושה. ארוחתנו נפתחה בגריסיני מתובלים ברוזמרין, שדמו יותר ללחמניות מאשר למקלות המוכרים. הלחמניות היו טריות וטעימות והוגשו עם רוטב פסטו טוב, מטבל פלפלים אדומים עשיר בלימון, מלח גס וחמאה. בנוסף הוגש לנו מתאבן בדמות צדפה שלצדה גספצ'ו עגבניות קר בכוסית ויסקי. הגספצ'ו החלק והפיקנטי במידה היה טעים מאוד, ונוסף לו חן בדמות כמה טיפות של קרם פרש. עם זאת, חבל שיצקו מעט ממנו גם על הצדפה, שכן צדפות הן במיטבן עם מעט מיץ לימון ותו לא.

טעמנו שלוש מנות ראשונות. הראשונה, שרימפס שמנמנים על זנבותיהם על מצע של חומוס מתובל בליים, שנח על פיתה קלויה ורכה; השנייה, קרפצ'ו של פילה בקר שפרסו לפרוסות דקיקות, תיבלו בווינגרט קליל, פלפל שחור גרוס ומלח ים ובזקו עליו שבבי גבינת פרמזן. שתי המנות האלה היו טובות מאוד, אך דווקא המנה השלישית היתה הטובה ביותר בעיני. היתה זו מנה של פטריות חורש גדולות שמולאו וצופו בתערובת של גבינת עזים, פיסטוקים ושום, והונחו על לחם אגוזים קלוי עשיר בטעם.

למנה עיקרית הזמנתי צלעות טלה. הצלעות העסיסיות במנה הנדיבה מאוד צופו בגבינת עזים, הוכנסו לגריל לוהט לכמה דקות והוגשו על מצע של ריזוטו טוב ועשיר בדלעת. אחד מידידי לארוחה בחר בפילה מוסר. הדגים הוגשו עם העור הפריך, בשרם היה רך כראוי, והם נחו על מצע ששפים מכנים "קוויאר חציל": מחית חצילים מתובלת בבצל קצוץ, שמיר, מלח, פלפל שחור ושמן זית. המנה השלישית שניסינו היתה מנת מולים ברוטב עשיר בחמאה, שהכיל ירקות שורש ותובל יפה בזעפרן.

טעמנו שלושה קינוחים. הראשון היה פרפה קרמל על סאבלה שקדים לצד ברולה בננה עם רוטב טופי חם. השני היה טארט טאטן עם רוטב פטיסרי עשוי כהלכה וערימה קטנה של תותים ברוטב, שבו הורגש רמז לחומץ בלסמי. הקינוח השלישי היה שלושה קונוסים עם גנאש שוקולד, מוס שוקולד מריר ומוס שוקולד חלב. כל הקינוחים היו טובים, וכה התענגנו עליהם, שכלל לא עלה על דעתנו להתעמק במספר הקלוריות הצפונות בהם.

במשך כל הארוחה השירות היה קשוב אך דיסקרטי, כך ששיחתנו לא הופרעה ולו פעם אחת. בהסתמך על המנות שאכלנו, חשבון לשלושה, כולל אספרסו לסיום, יסתכם ב-520 שקלים. תפריט היין טוב, ואף כי שתינו יין יקר יחסית (ארמיטאז' פיי דה לה קוט של ז'אבולה, במחיר 275 שקלים), יש כאן גם יינות טובים במחירים שמתחילים ב-100 שקלים. השפים גיא אביטל ובן ראש, שהם גם בעלי המסעדה, הפכו אותה למסעדה המקסימה והמסעירה ביותר בחיפה, מסעדה שיכולה בקלות להתחרות במיטב המסעדות של תל אביב. מומלצת ביותר.

מהפך השמן
פיליס גלזר | זמנים מודרניים, ידיעות אחרונות, 06/09/2015

....שמנים "משודרגים" הם שמנים מתובלים. אפשר כמובן לקנות אותם אבל ההכנה בבית פשוטה ושומרת על איכותו של השמן. עם קצת ניסיון אפשר לקבל תוצאה טעימה, שאפשר להשתמש בה לתיבול יצירתי. השף רן ראש ממסעדת "הנמל 24" בחיפה אוהב לשדרג שמן חמניות, שמן ענבים, וכמובן שמן זית (אך לא שמן סויה), על ידי שימוש בתבלינים ועשבי תיבול. הוא מחלק את השמנים שלו לארבע קבוצות:

  1. שמן עם עשבי תיבול "קשים" – כמו תימין ורוזמרין.
  2. שמן עם אבקות תבלינים – כמו פפריקה, כמון, כורכום וצ'ילי.
  3. שמן עם עשבים "רכים" – כמו פטרוזיליה, כוסברה ועירית.
  4. שמן עם אגוזים – או פיסטוקים וכו'.

 להכנת שמן עם אבקות ותבלינים "קשים" (עשבי תיבול): רן ממליץ לא לחמם את השמן כלל, אלא לערבב עם התבלינים ולהניח למשך כשבוע.
להכנת שמן עם עשבים "רכים": לבקבוק של 750 מ"ל – רן משתמש בקילו עשבים (רק העלים) וטוחן אותם במעבד מזון. לאחר מכן הוא מוסיף את השמן וממשיך לטחון 3-4 דקות לעיסה חלקה. מעבירים לקנקן ומניחים ליום שלם. מעבירים את התערובת מהקנקן חזרה לבקבוק, כדי שהשמן יצוף, יקבל את צבעו הירוק, ואפשר יהיה להיפטר בקלות מהעשבים. מסננים ושומרים במקרר. רצוי להשתמש תוף שבוע שבועיים.
שמן צנוברים / אגוזים / פיסטוקים: טוחנים כמו במתכון העשבים. אפשר להשאיר את הגרגירים בתוך השמן. לארומה חזקה יותר ולצבע חום – קולים אותם לפני ההכנה....

הנמל 24" - חיפה על המפה
יעל גרטי וגיא רובננקו | YNET, 06/09/2015

 הם הכירו במסעדת "רסיטל דניה" החיפאית לפני כעשור: גיא אביטל היה הבעלים ורן ראש היה טבח. אחרי לימודים בבית הספר של פול בוקוז בצרפת (והקמת מסעדה בפאריס) ראש חבר לאביטל ויחדיו הם הקימו קייטרינג לעשירון העליון ("שניים שאוהבים אוכל") שפעל בהצלחה. בדיוק כשהחלו לשקול מעבר לעיר הגדולה, פנה אליהם האדריכל נתן פייביש והציע להם חלל בבעלותו, שעל עיצובו עמל במשך שנתיים תמימות. "לא ידעתי אפילו איפה זה רחוב הנמל", מספר אביטל, "הגעתי הנה וחטפתי חום. צלצלתי לרן והודעתי לו: זה המקום שלנו". העיתוי שנבחר לפתיחת המסעדה היה אומלל: "באמצע ארוחת טעימות שערכנו נפלה קטיושה בבת גלים", מספר אביטל, "ניגשתי לסועדים ואמרתי להם: אם אתם נשארים כאן - זה על אחריותכם. הם ענו: סבבה, אין בעיה, תביא את האוכל. כעבור שלושה ימים, כשנפלה קטיושה ממש לידנו, על המחסן של הרכבת, החלטנו לסגור. ברגע שהמלחמה נגמרה התנענו מחדש את הגלגלים". מאז צוברת המסעדה ביקורות חיוביות וגם לקוחות קבועים, ביניהם סועדים המגיעים במיוחד מהמרכז וסועדים הקוטעים את דרכם כשהם חוזרים מנופש בצפון. "זו לא מסעדת הגורמה הראשונה של חיפה", מצהיר אביטל, "כיוון שהיו בעבר מסעדות גורמה בחיפה, דוגמת "Voila" ו-"לה שומייר", אך הן הקדימו את זמנן. לוקח זמן עד שדברים מחלחלים מת"א לחיפה. כיום חיפה בשלה".

בקרוב: מלון יוקרה בקרית מלאכי
ניר קיפניס | YNET, 06/09/2015

הפתעה: מסעדת הגורמה "הנמל 24" נמצאת ברחוב הנמל 24 בחיפה! 
אוקיי, שנייה, בעצם תנו לנו לנסח את זה אחרת. הפתעה: מסעדת גורמה בחיפה!
אקסיומה - אם זכור לי משהו מהתקופה שבה העדפתי לטפח את המוח ולא את הכבד - היא הנחת יסוד שכולם מקבלים למרות שאף אחד לא יכול להוכיח. אני אומר את זה לא כדי שתחשבו שאני כזה חכם, אלא מפני שלפני כמה ימים הצלחתי להפריך את אחת האקסיומות הוותיקות ביותר, שדורות של סועדים קידשו כאמת מוחלטת. למען הצניעות, אודה שלא מדובר בהנחת יסוד מאוד מרכזית בחיינו, כך שהפרס לפיתוח מודלים מתמטיים יוענק בכל זאת למישהו אחר. אני אסתפק בזה שתחשבו עלי, חוקר באוניברסיטת החיים, כמי שהצליח להפריך את האקסיומה הקולינרית הגורסת שאין בחיפה אפילו מסעדה אחת טובה.
לפני שאתם מסתערים עלי חמושים בקוסטיצה של מעיין הבירה, בסטייק הלבן של יונק או בחומוס עם בשר של אבו-יונס, אני רוצה לציין שהתפטמתי בכל אלה, כשאתם עוד לא הבדלתם בין פטמה למסעדה. ואני לא טוען לרגע שבחיפה אין מזון ראוי, אלא שאף פעם לא היו בה מסעדות מהזן המכונה "גורמה". יש רומניות מעולות, מזרחיות אסליות ואת השווארמה הכי טובה בארץ; בחלק מהברים החדשים יש יופי של אוכל, בשוק תלפיות יש אחלה של ירקות ופירות, ובשוק הטורקי מכר ז'קו את הסי-פוד הכי טוב בארץ בתקופה שהדג היחיד שהכירו כאן היה קרפיון. הכל נכון. רק שמסעדת גורמה אמיתית - כזאת שאפשר לשבת בה נרגשים לציון יום נישואים, יום הולדת עגול או קידום בעבודה - מעולם לא היתה בחיפה.
ולא שלא היו ניסיונות. מסעדות כמו "וילה-רוז'" המנוחה או "וואלה" השוויצרית הוותיקה ניסו במשך השנים לתת פייט לחידושים הקולינריים מהמרכז - אבל נכנעו בסופו של דבר לטעם הפרובינציה ולנכונותה המוגבלת להמיר כמה מאות שקלים במזון למתקדמים. אפילו הניסיון הנוכחי כמעט שנגנז עוד בטרם נחנך: קטיושות באדיבות החיזבאללה קטעו את מה שאמור היה להיות חודש ההשקה של "הנמל 24", מסעדה ששמה הוא כתובתה.
סטיב אויסטר
היתה לי תחושה טובה בקשר למקום עוד לפני שביקרתי בו, אך היא נמוגה כשתעינו בסבך עבודות התשתית ברחוב העצמאות. נראה היה שהדרך היחידה לשחר לפתחם של מועדוני רחוב הנמל היא פשוט לצנוח להם על הגג.
מפקק לפקק נתקפתי בחרדה שמא גררתי את ל' ו-ד', שותפי למסע, להרפתקה פרובינציאלית שסופה מפח נפש. כבר קרה לי שנגררתי אחרי יודעי ח"ן עד לפאתי כפר נידח, רק כדי לגלות שאת מנות הגורמה שם אפשר למצוא בקלות בחצי ממסעדות תל אביב. הרושם הזה רק התחזק כשעלינו בגרם מדרגות צר, מכוסה בשטיח קוקוס שהיה אופנתי לפני עשר שנים. האם, שוב, לא כצעקתה?
תודה לאל, לא. די היה במבט חטוף מסביב כדי להבין שלפחות בכל הקשור לעיצוב, מישהו הפעם עשה עבודה רצינית: חללים בגדלים משתנים, כוכים שהוסבו לפינות ישיבה אינטימיות, ותפיסה מרחבית לא קונבנציונלית שמזכירה את "יועזר" היפואי, רק עם פחות אולם ויותר חדרים.
וכאן ציפתה ההפתעה השנייה. "הזמנתם מקום?", חקרה המארחת. ככה, כמו הגדולות, מקבילותיה במסעדות הטובות של תל אביב. אז נכון שהיום יום חמישי והשעה שמונה וחצי בערב, אבל אשרי שהגעתי ליום שבו אתוחקר בכניסה למסעדה חיפאית בדבר הזמנה מוקדמת. בסוף נמצאה לנו פינה של חסד על הבר - שעל פי רוחבו לפחות, ניכר במתכנניו שייעדו אותו למטרות המתנה או עישון ולא לאכילה של ממש.
התפריט של "הנמל 24" מחולק לארבע קטגוריות: אנטיפסטי, ראשונות, עיקריות וקינוחים. אנחנו יצאנו לדרך עם שתי מנות אנטיפסטי. הראשונה היתה קרפצ'יו פילה בקר בפלפלת גרוסה, מלח-ים וגילופי פרמזן, והשנייה - אויסטרים שלצידם הוגשו כוסות שוט עם גספצ'ו פיקנטי.
שתי המנות היו מצוינות. האויסטרים היו קרירים ונשלקו מצדפתם בכזאת גרגרנות, שבקושי הבחנו בכוסות הגספצ'ו (מרקם סמיך-אך-חלק, שהיווה ניגוד הולם לטעם הים של האויסטרים הטריים). אבל היה זה דווקא הבשר ששבה את ליבי. לא זוכר מתי נהניתי ככה מקרפצ'יו: פיסות הבקר הדקיקות כמעט נמסו על לשוני וגרמו לי עונג כה גדול שתהיתי אם לא כדאי להשיב את האקסטזי לאופנה.
משם המשכנו לשתיים מתפריט הראשונות. סינטה בקרוסט פלפלת אדומה, מלון ודומדמניות מיובשות, ומה שנשמע כמו האם-אמא של הפיוז'ן - משאוושה חומוס-פול בליים ושמן זית, שרימפס ופסטו כוסברה.
תיכף נגיע לשילוב הנועז הזה, אבל קודם כל הסינטה: זאת היתה טעימה למדי, ורדרדה מבפנים וחרוכה קלות מבחוץ, אם כי שילוב הטעמים שמבטיחות התוספות נראה בסופו של דבר מעט מינורי. המנה השנייה היא כבר עניין לוויכוח. ד' נהנתה למדי מהשרימפ במשאוושה שלה; ל' לעומתה סלד ממה שנתפס אצלו במידה רבה של צדק כיצירתיות יתר. וגם אני, למרות העניין שעוררה בי המנה, מודה כי אמשיך לאהוב משאוושה ושרימפס - כל אחד לחוד.
אבל כוכב הראשונות היה המנה הבאה שהזמנו: סקאלופ שהגיע עטוף בעלי גפן, על כבד אווז חם וקרם דלורית. לו הייתי צריך לבחור את עשר המנות הטובות בישראל, הסקאלופ של "הנמל 24", עם שילוב הטעמים הנועז שעטף אותו, היה מועמד רציני לרשימה.
קלמארי אנטואנט
את הראשונות ליווינו בבקבוק של קרוז הרמיטאז' לה ז'אלה מיקב פול ז'בולה שבעמק הרון אשר בצרפת - שהאמת, לא היה הבחירה הטבעית שלנו. מתפריט היין שהוגש לנו נעדרו כליל היינות הלבנים (שהיו הולמים יותר את האויסטרים, ואולי גם שופכים אור חדש על סוגיית המשאוושה והשרימפס), וגם תפריט האדומים היה קצת מביך. למעט אליעד של שאטו גולן והוויתקין הקלאסי של ויתקין, לא מצאנו שם די שמות משמחים. למזלנו נקלע לדיון אחד הבעלים, שחשף ידע מרשים ביין והדריך אותנו למחוזות עמק הרון, מה שהתברר כבחירה לא רעה בכלל. חיסלנו את הבקבוק הראשון, ביקשנו את הקלאסי של ויתקין והתפנינו לעיקריות.
מהר מאוד התברר כי מתוך שלוש בחירות, פגענו בשתיים. הקלמארי (חורכים אותו כאן על פלאנצ'ה) עם רביולי, ארטישוק ירושלמי וזעפרן סחט מחמאות מ-ד' - אישה חמורת סבר בכל הקשור למזון. אני צללתי לתוך ערימת ריזוטו פטריות יער, גבינת מסקרפונה ופרמזן, שהיה אף הוא מצוין. מי שאינו מחסידי הריזוטו לעולם לא יבין זאת, אבל אין כמו מנת ריזוטו טובה כדי להעיד על רמת המסעדה. העובדה שחלפו כמה שנים מאז שאכלתי את הריזוטו הטוב האחרון שלי ב"תהל" התל אביבית ועד שהגעתי לזה של "הנמל 24", מעידה כי מישהו כאן יודע את העבודה.
רק האנטרקוט איכזב טיפה. לא שהוא היה רע, ונתח הבשר היה אמנם נאה בגודלו ובמרקמו - אבל אנטרקוט הוא מנה לקרניבורים, כלומר לאנשים שסף הריגוש שלהם גבוה מלכתחילה. למרות ההבטחה הגלומה בצירוף המילים "חמאת רוזמרין, בטטות מתוקות וגזר מזוגג", המנה לא הצליחה להתרומם מעבר לטעמי הבסיס שלה.
מאחר שמיהרנו לשתות משהו ב"קלמנ'ס" הסמוך דילגנו על הקינוחים, שדווקא נראו מצוין, היישר לשלב הסיכומים. ד' סברה שהיה טוב מאוד, ל' טען שהם פוגעים רק בחלק מהמנות, ואני לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה. נכון שיש מקום לשיפור, אבל בהתחשב בתקופת ההרצה, ובהשקעה הרבה הניכרת כמעט בכל פינה, אני מניח שגם מה שעדיין לא לוטש עד תום יתוקן במהרה. לתל אביבי שיכול לבחור מדי ערב בין "רפאל", "כרמלה בנחלה", "וינס ותמר", "אורקה" ועוד רבות וטובות, זה כנראה לא אומר הרבה - אבל העובדה שיש בחיפה מסעדה אחת שלפחות שואפת לרמתן היא כבר פריצת דרך אדירה למסעדנות המקומית.
לפני שנטשנו לטובת האלכוהול החזק יותר, נפרדנו מ-692 שקל לפני תשר. מכיוון שרק שני בקבוקי היין ושתי כוסות הפסטיס שלגמנו לפני האוכל אחראים לכשליש, יצא ששילמנו על כל המנות, בתוספת לחם (טעים) ומספר מטבלים, כ-450 שקל - שהם כ-150 שקל לאדם לארוחת ערב במסעדה טובה. במילים אחרות, לא רק ניסיון קולינרי שיש לקוות שיצליח, אלא גם תמורה מלאה לאגרה.

מסעדת שף
תומר קרן | דרך האוכל, 06/09/2015

הנמל בחיפה הוא מקום המפלט המושלם לחובבי האסקפיזם המפנטזים על מקום רחוק וטוב יותר, רצוי עם חדשות משעממות במיוחד. ללב האסקפיזם החדש באזור קוראים "הנמל 24", מסעדת שף הממוקמת במתחם הבילוי ההולך ומתפתח בעיר התחתית בחיפה.
השף, רן ראש, בוגר בית הספר של פול בוקוז בליון שבצרפת, מציע תפריט המושפע משיטות הבישול של המטבח הצרפתי, עם נגיעות של המטבח האיטלקי והים תיכוני. תמצאו כאן מנות משובחות כמו אויסטר ברוטב גספצ'ו פיקנטי, סקאלופ עטו, בעלי גפן, כבד אווז חם וקרם דלורית, מרק אספרגוס וציר בקר, גבעולי אספרגוס עטופים בפנצ'טה וזביון כמהין, קובה סולת במילוי בשר סרטן ברוטב קארי, במיה, עגבניות וציר סרטנים ורביולי אננס במילוי גבינת מסקרפונה, ברוטב פירות יער וגלידת וניל.
את המסעדה עיצב האדריכל נתן פייביש בהשראת הפיאצות בטוסקנה, ולשם כך הוא ייבא את כל הפריטים היישר מחבל הארץ הצפוני והקסום: החל ברצפות של רפתות, דרך ברזים מטירות עתיקות ועד חלונות מבתים ישנים. כל אלו יוצרים אווירה חמימה, אינטימית ואותנטית. המסעדה בנויה מחללים שונים ומגוונים, ויוצרת חוויה חדשה לסועד בכל חדר וחדר. פיאצה מרכזית, חדר זוגי, לאונג' סיגרים, מרתף יינות וחדר ישיבות – המסעדה מתאימה לכל שעה ולכל אירוע, מערב רומנטי ואינטימי ועד ישיבות עיסקיות ועוד.

מסעדה
דניאל רוגוב | גלרייה, "הארץ", 06/09/2015

מסעדת "הנמל 24" בחיפה ממוקמת באזור מוזנח לא הרחק מפסי הרכבת, אך כשנכנסים לתוך המבוא הצר האווירה משתנה מיד. כלים דקורטיוויים עתיקים שנבחרו בקפידה וגרם מדרגות מצופה בשטיח מובילים לכמה אזורי אכילה אלגנטיים, שבאחדים מהם שולחן אחד, באחרים שמונה, וכל אזור מחופה בתקרה מסוג אחר - אחדות בנויות לבנים, אחרות מצופות אריחים או קורות עץ.

לפתיחה נסו את הגריסיני המתובלים ברוזמרין שדומים יותר ללחמניות ומוגשים עם רוטב פסטו טוב, מטבל פלפלים אדומים, מלח גס וחמאה, וגם קרפצ'ו פילה בקר עם פלפל שחור גרוס גס ושבבי פרמזן. למנות ראשונות מומלצים שרימפס שמנמנים על מצע של חומוס מתובל בליים שנח על פיתה קלויה ורכה, ומנה של פטריות חורש גדולות ממולאות בתערובת של גבינת עזים, פיסטוקים ושום על לחם אגוזים.

למנה עיקרית נסו את צלעות הטלה העסיסיות על מצע ריזוטו טוב עשיר בדלעת; פילה מוסר על מצע של מחית חצילים מתובלת בשמיר ושמן זית; או מנת מולים ברוטב חמאה עם ירקות שורש וזעפרן. לסיום יש מבחר קינוחים טובים, ביניהם פרפה קארמל על סאבלה שקדים, טארט טאטן עם רוטב פאטיסרי, וטילונים ממולאים בגנאש שוקולד.

השירות כאן קשוב ודיסקרטי, וחשבון ממוצע לזוג יגיע ל-350 שקלים. בקבוק יין יוסיף בממוצע עוד 100 שקלים לחשבון. ללא ספק המסעדה המקסימה והמסעירה ביותר בחיפה.

הפתעה בחיפה.

קצת לוקאל פטריוטיות לא תזיק
מיכל פלטי | הארץ, 06/09/2015

השיפוצים בנמל חיפה לא מקלים על הקהל של מסעדת "הנמל 24": סיבוב אין-סופי לחיפוש חניה, כניסה ב"אין כניסה", צעידה במסלול אספלט חם. מהו שיפוץ רחוב אבן גבירול לעומת חידוש הנמל?
במעלה מדרגות, ברחוב הנמל שנחסם לכניסת מכוניות, שוכנת מסעדת הגורמה החיפאית "הנמל 24", שנפתחה לפני שמונה חודשים. השף שלה, רן ראש, בן 37, גיטריסט ג'ז שאהב לנגן ושנא להופיע, מבשל בה אלתית על מצע קונפי שום ופלפלים, רביולי בטטה עם שרימפס מהפלאנצ'ה, ופטה כבד לצד תפוח עץ מושרה בסירופ חם. החיפאים יכולים לזקוף את ראשם.
"בגיל 16 ההרכב שלי היה לפני הקלטות, ורציתי להתפרנס בעבודה לא מחייבת אז שטפתי כלים במסעדה. עברתי ממסעדה למסעדה, ורק במסעדת 'המדרחוב' נכנסתי למטבח והתחלתי לבשל. זו היתה מסעדה יהודית כשרה, ואני נשביתי בחיידק. בגיל 22 הבנתי שאני לא רוצה לעמוד מול קהל, ונכנסתי ברצינות לתחום הבישול".
הוא עבר למסעדת "לה שומייר" (בצרפתית: הבקתה), "המסעדה הצרפתית היחידה בחיפה", כדבריו, שבישלה "אוכל בורגונדי קלאסי, הכל 'על המינוט', הרבה חמאה ושמנת". בדרך לטיול בדרום אפריקה עבר אצל חבר ילדות והצטרף אליו לטיול בצרפת. "הבנתי ששם אני צריך ללמוד. חזרתי לארץ, עבדתי במסעדת 'רסיטל' בשכונת דניה וחסכתי כסף, ובשנת 1998 נסעתי לליון לבית הספר של פול בוקוז בשאטו ויה". בתום הלימודים עבד במסעדות סמוכות ואחרי שנתיים שב לארץ והתחתן.
"הסומלייה אנדרה סואידן ואני פתחנו בקניון פנורמה בחיפה מסעדת ביסטרו, 'ספיישל ריזרב', שלא הצליחה מפני שהיתה ממוקמת בתוך קניון". סמוך לסגירת המסעדה חבר ראש לגיא אביטל, שעבד עמו במסעדת "רסיטל", ויחד הקימו קייטרינג חיפאי מצליח, "שניים שאוהבים לאכול". "קמנו בחמש בבוקר ועבדנו עד שתיים בלילה". אחרי כמה שנים סגרו את הקייטרינג וביקשו לפתוח מקום משלהם, "כדי להגיע לאיזון עם החיים שמחוץ למסעדה, יש לי ילד בן שנה וחצי ועוד אחד בדרך", הוא מסביר.
"הנמל 24" ממוקמת בבית אבן ישן, מחולקת לחללי הסבה, ועל המדפים בולטים כיכרות פרמזן רג'יאנו, ובקבוקי יין של "צ'ילאג", תזכורת לחומרי הגלם שמביא ראש למסעדה. "אני מייבא כמהין לבנות וגבינות פרמזן מאיטליה, שמן פיסטוק ושמן אגוזי לוז, גבינת סנט מור מצרפת, וגם חומץ פטל", מונה ראש, "השמנת של תנובה והבשר מיושן מרמת הגולן".
מנה שפיתח: שרימפס משאוושה. "בשבתות החופשיות אני אוכל חומוס בעכו. עשיתי סיור בשוק, ראיתי שרימפס נהדרים, וכשבאתי הביתה הכנתי גרגרי חומוס חמים, טחינה, כוסברה לימון וטחינה, ועל המנה ארבעה שרימפסים".
חלומות: להמשיך במסעדה. "זו עבודה שאם לא ממש אוהבים אותה, לא שורדים בה".
כבר התרגל: לשכנע את החיפאים שקצת לוקאל פטריוטיות לא תזיק. "פתחנו חודש אחרי הקטיושה האחרונה ואין לנו טענות. יש סועדים שזו מסעדת הבית שלהם, אבל חיפאים שאוהבים לאכול ייסעו בקלות למסעדה במרכז שעשתה לה שם". 

הכי הכי: משאוושה בפיאצה
שרית סרדס טרוטינו | על השולחן, 06/09/2015
חוויה מפתיעה בנמל בחיפה רגע רגע, אנחנו לא באים לבשר לכם על חומוסייה חדשה. הכי רחוק מזה.
מסעדת “הנמל 24”, ההבטחה הגדולה של עולם המסעדות בחיפה, דווקא מעוצבת כמו בית טוסקני אותנטי ויפהפה, עם חדרי הסבה פרטיים, חדרי גבינות ונקניקים ואפילו מעין פיאצה איטלקית בכניסה. האוכל המוגש בה הוא תערובת מלהיבה של המטבח הישראלי החדש עם שעשועים איטלקיים וצרפתיים כאלה ואחרים. מנת המשוואשה חומוס-פול, המוגשת שם בראשונות, מייצגת את המשחק הזה — חומרים מפה, טכניקות מארצות אחרות ומשחק שמזגזג בין העממי והיומיומי לגבוה והעילי.

השף המוכשר רן ראש, שלמד בליון אצל השף פול בוקוז, מאוד אוהב משאוושה, והוא נוהג לאכול אותה בשוק של העיר העתיקה בעכו. הוא רוכש חיבה גם לפירות ים. שתי האהבות הללו הולידו מנה ממוזערת ומקורית מאוד — על עיגולים קטנטנים של פיתות, שנאפות במיוחד למענו, מפזר רן קוביות זערערות של בצל, פלפל ועגבנייה קלופה. עליהם הוא יוצק משאוושה שהכין מפול מצרי מבושל וטחון, שהועבר בשינוואה (מסננת דקה), חומוס שבישל בנפרד וגם טחינה לבנה כשלג (בזכות קוביות הקרח שבהן הוא משתמש).

וכאן בא הטוויסט: שרימפס שטוגן בשום ושמן זית מונח על המשאוושה, כשתחתיו נקווית שלולית של פסטו כוסברה. התוצאה הכללית היא חגיגה משעשעת לעין ולחיך, שמשדרגת מנה מוכרת ואהובה ומציגה גרסה מעודכנת ומתוחכמת שלה. נסו ותהנו.
הנמל 24 – אהובת הספן
רענן רוגל | אכול ושאטו, 06/09/2015

 ברחוב חיפאי של מחסנים ובניינים נטושים ובחלקם, פיזמתי לי: "הנשאי ספינה ושוטי – מה רבים הכיסופים, לי נערה יש ושמה רותי, המצפה באלה החופים" (נתן אלתרמן, כמובן), והמשכתי עם: "הוא לא ידע איך היא קינאה בספינות, הוא לא ידע איך היא חיכתה בלילות" (ראש הממשלה לעתיד, יאיר לפיד). כן, יצאתי ממסעדת הנמל 24 עם שיר בלב על השפתיים.

לא כל יום יוצא לכם להתאהב במסעדה, וזה בדיוק מה שקרה לי בעסקית צהרים ביום חורפי שהיה הקדמה ליום הסוער שאחריו.
הנמל 24 של השותפים גיא אביטל והשף המוכשר רן ראש ממוקמת במדרחוב מתהווה. אסור לחנות שם כל שעות היממה. כך קובע שלט האזהרה על דלת המסעדה, אז כמה מטרים משם ממוקם חניון הנמל שהכניסה אליו על-יד מועדון גמלאי הספנות, איזה שם יפה.

אל המסעדה עולים במדרגות רבות (מה עם נגישות לנכים, זקנים, או סתם שבורי רגל ומתקשים בטיפוס?), ונכנסים לעולם קסום.
אתם יודעים מה? המסעדה היפה ביותר בארץ, עם חלוקת חדרים ועיצובים שלוקחים אתכם לא בספינה אלא במטוס היישר למחוזות אחרים של איטליה, צרפת, ספרד. עליתם במדרגות – ועברתם ארץ.

ברקע מוזיקה נעימה בווליום נכון, שמוסיפה ולא מאפילה על השיחה.
גם המלצרית לא מפה: ג'סיקה, שבדית, שנה וחצי בארץ, ושנה וחצי בנמל 24. מקצועיות, חביבות וקסם אישי שיוסיפו לכם לתחושת חו"ל, רק בעברית עם מבטא מקסים. ככה זה באהבה ממבט ראשון: הכל מעורר ריגוש והתלהבות.

זה נמשך עם לחמי הבית המיוחדים (3 ₪ לסועד, ויחדשו לכם אותם), טריים, חמים, מעין גריסיני רכים יותר ומחודדי קצוות, עם שלישיית מטבלים מסוגננים (חציל מעושן, פלפל לימוני, איולי עשבי תיבול).

מחיר הארוחה העסקית, כמו במסעדות רבות, נקבע לפי המנה העיקרית, אבל העסקית של הנמל 24 מרחיקה לכת – ובמחיר המנה העיקרית תקבלו לא רק מנה ראשונה ועיקרית, כמו במרבית המסעדות, אלא גם מנת פתיחה.

כמו בשיר, גם לאורחת שלי לארוחה קוראים רותי, וגם היא שייכת למחוזות רחוקים, לפריז של לפני שנים רבות בנעורינו.
שנינו בחרנו לפתוח עם מרק היום. לשולחן הגיעו שתי צלחות מהבילות של מרק בטטה עם קציפת הדרים. מרק מעולה, כשקציפת ההדרים מוסיפה מתיקות חמצמצה נעימה.

למנה ראשונה הזמנו סלט של ראשי קלמרי צרובים על ירקות שורש, פלחי הדרים וקציפת עירית. כבר בשתי המנות הראשונות רואים שהשף ראש אוהב לתת טוויסט למנות עם קציפה מוסיפת טעם – פעם הדרים ופעם עירית, ובכלל ההדרים מייצגים את העונה – ועושים זאת היטב. ראשי הקלמרי בסלט בילו על הפלנצ'ה, ושם קיבלו את הטעם המעושן הטוב הזה.

הגיע תורו של סורבה פטל קטן להפרדה בין המנות – מתוק מדי כסורבה מפריד, יותר מתאים לקינוח. במקור הסורבה מגיע עם וודקה , שאולי מפיגה מהמתיקות, אך אני ביקשתי ללא וודקה (כשנוהגים לחיפה ובחזרה לא שותים – רק מים שהוגשו חופשי לאורך הארוחה, ובת זוגי קיבלה מיץ תפוזים שחודש בכוס).


אם ייצא לכם לקבל מהשף רן ראש את מתכון רצועות פרגית ברוזמרין ושמנת על מצע גרטן תפוחי אדמה ובטטה (79 ₪) – הקפידו כמוהו על זמן ההכנה המדויק, ותראו איך ניתן להפוך נתחי עוף המכונים בארצנו "פרגית" למעדן, בהשוואה למרבית המסעדות בהן פשוט הורגים את הפרגית פעם נוספת. יש לבשל בקדרה האישית בדיוק במשך הזמן שצריך – וזה פחות מכפי שאתם עושים בבית או אוכלים בחוץ.

מנה של תחי פילה לבן עם בייקון, פירה ערמונים, קרם אפונה, פטריות, שמן כמהין (99 ₪) היא מנה מנצחת. סימפוניה של טעמים, ותרצו לנגב כל טיפה מהפירה והקרם שישארו על הצלחת. הטענה היחידה היא לחוסר אחידות בצליית נתחי הפילה הלבן – שרובם היו רכים ומצויינים, ושניים–שלושה מהם היו עשויים מעט יתר על המידה.

ויתרנו על קינוחים והסתפקנו בחליטת נענע. נהנינו לראות את המסעדה מתמלאת, כאשר החלוקה לחדרים מבטלת כל תחושת צפיפות, והיחס האישי של ג'סיקה מלווה אותנו עד היציאה.

רותי שמחה לראות שלמרות האזהרה היא לא קיבלה דוח על שמשת מכוניתה שחנתה ממש מול הנמל 24. אני צעדתי למכונית שלי בחניון עם "לי כל גל נושא מזכרת" ו"אהובת הספן"  (13 ₪ לשעתיים חניה).

בבית ראיתי על החשבונית שלג'סיקה יש שם משפחה – פטסון, וגם שהשותפים גיא אביטל ורן ראש נתנו לחברה שלהם בעלת המסעדה את השם "שניים שאוהבים".
אתם יודעים מה? לא רק שניים אוהבים את הנמל 24. מסעדה מומלצת.

הסרטנים חיכו לקטיושה האחרונה
גל קרניאל | הארץ, 06/09/2015

ביום חמישי לפני כחודש נכנס הכדורגלן אריק בנאדו למסעדת "הנמל 24" בחיפה. הוא לא ידע שהוא הסועד הראשון במקום. כמה שעות מאוחר יותר נפלה בעיר הקטיושה הראשונה. "כשסיפרנו לסועדים שטיל נפל בעיר איש לא האמין", משחזר הבעלים, גיא אביטל, בן 31. יומיים לאחר מכן המסעדה נסגרה - "המון קטיושות נפלו באזור", מסביר אביטל. בסוף השבוע היא נפתחה בשנית.
שותפו של אביטל למסעדה הוא רן ראש - שניהם ילידי קרית ביאליק. ראש, בן 36, הוא בכלל מוסיקאי המנגן על גיטרה בס, "אבל כשנאלצתי להתפרנס, הלכתי לשטוף כלים במסעדה יהודית", הוא נזכר. "רציתי לבשל קצת והטבח העצלן שמח לשתף אותי בעבודה". משם עבר למסעדה הצרפתית "לה שומייר" ובה התאהב, לדבריו, במטבח הצרפתי.
ב-1991 נסע לטיול ארוך בחו"ל וכשחזר נאלץ לבחור בין קריירה מוסיקלית לעבודה במטבח. הוא בחר במסעדת "רסיטל" החיפאית שבה עבד עם השף אבנר שי, ש"לימד אותי הכל. עבודה במטבח, ניהול משמרת, שירות לקוחות, איך להסתכל על מנה", אומר ראש. בהמשך למד בישול אצל פול בוקוז בליון, עבד כשף במסעדת "לה בל אוטרו" בקאן (בעלת שני כוכבים במדריך מישלן) ושימש שף ראשי במסעדת "אוגרה דה סזונס" בפאתי פאריס.
לאחר סגירת "רסיטל", בתחילת השנה, פנה אחד הלקוחות הנאמנים של המסעדה, האדריכל נתן פייביש, לראש ולאביטל בהצעה לפתוח מסעדה בנמל. בתחילה לא התייחסו להצעה ברצינות, אבל פייביש שיכנע אותם. "העירייה מעודדת המון עסקים לעבור לכאן מהכרמל", אומר אביטל. "הנמל יהיה הדבר החם הבא בחיפה, כפי שנמלים משגשגים גם בערים אחרות".
"הנמל 24" ממוקמת בעיר התחתית של חיפה, בין בניינים מוזנחים ורחובות ריקים. שער ברזל שחור מוביל למדרגות ולפיאצה איטלקית חיננית. מלבד חדר האוכל המרכזי והמהודר, חללים נוספים במסעדה משמשים כחדרי אוכל אינטימיים וכמקומות אחסון ליין, גבינות ונקניקים איטלקיים.
לעיצוב אחראי פייביש, אביטל אחראי לתחום העסקי ומאחורי התפריט הפיוטי עומד ראש. בין המנות: אווז עם תמר לח ברוטב סילאן ולימון פרסי, אנדיב ופירה אדום; משאוושה חומוס פול בליים ושמן זית עם שרימפס ופסטו כוסברה; קובה סולת במילוי בשר סרטן ברוטב קארי, במיה עגבניות וציר סרטנים; וקרפצ'יו אננס במילוי גבינת מסקרפונה, רוטב פירות יער וגלידת וניל (מנות ראשונות ואחרונות עולות כ-35 שקלים, מנות עיקריות כ-80 שקלים). "מבחינתי המטבח הצרפתי הוא הבסיס לאוכל", אומר ראש, המגדיר את התפריט כגורמה צרפתי-איטלקי, עם המון שמן זית במקום חמאה.

מסעדת שף חדשה בחיפה
מערכת תפוז | אתר תפוז, 06/09/2015

אתמול (אחרי דחייה של חודש) נפתחה רשמית הפנינה הקולינארית החדשה והמבטיחה של חיפה והצפון, מסעדת הנמל 24.
השף, רן ראש, ביחד עם הבעלים גיא אביטל, יצרו מקום בסגנון איטלקי כפרי עם תפריט המושפע משיטות הבישול של המטבח הצרפתי, ומכיל נגיעות מהמטבח האיטלקי והים תיכוני.
בתפריט תמצאו מנות כמו אוייסטר ברוטב גספאצ'ו פיקנטי; סקאלופ עטוף בעלי גפן, כבד אווז חם, וקרם דלורית; מרק אספרגוס וציר בקר, גבעולי אספרגוס עטופים בפנצ'טה וזביון כמהין; ‏קובה סולת במילוי בשר סרטן ברוטב קארי, במיה, עגבניות וציר סרטנים;  ‏ רביולי אננס במילוי גבינת מסקרפונה, ברוטב פירות יער וגלידת וניל.  טווח המחירים הוא 39-130 ₪, ובעתיד תכלול המסעדה גם ארוחות עסקיות.
רן ראש, בוגר בית הספר של Paul Boucuse‏, בליון שבצרפת, ‏עבד במסעדת "La Belle Otero‏" (מסעדת שני כוכבי מישלן) בריביירה הצרפתית של קאן ולאחר מכן היה שף ראשי ב"Au gre des Saisons‏" בפאתי פריס. בארץ, עבד עם היינן אנדריי סואידן ב-Special Reserve‏.
המסעדה בנויה מחללים שונים ומגוונים, שבכולם אלמנטים שיובאו במיוחד מצפון איטליה, יוצרת חוויה חדשה לסועד בכל חדר וחדר. הפיאצה המרכזית, החדר הזוגי, לאונג' הסיגרים, מרתף היינות וחדר הישיבות. 

הנמל 24: הכי שווה בחיפה
אבי אפרתי | http://food.walla.co.il, 06/09/2015